אז בואו נדבר על רגשות...
בעברי הרחוק סבלתי מ"תסמונת הדוב" מה זה אומר? שפעם בשנה הייתי מנתקת קשר ומגע עם כל החברים והחברות שלי, נכנסת למערה/לבית שלי ולא יוצאת משם עד שתחלוף שנת החורף... לפעמים זה לקח שבועות ולפעמים חודשים... הרגשתי שאני מרוקנת רגשית ולא ידעתי אחרת, לכן ניתקתי מגע ונכנסתי למערה שלי עד שאצליח להתאושש רגשית ונפשית, ולחזור לפעילות רגילה. היום אני יודעת לומר שסבלתי מדיכאון רוחני, הייתי שם בשביל כולם, אבל את עצמי שמתי מקום אחרון, לא ידעתי איך להטעין את עצמי, ומה שידעתי זה להיכנס למערה, כמו סוללה שהתרוקנה ולחכות לטעינה שהתבצעה מאליה. שנת החורף שלי היתה חוזרת כל שנה, כמו ניגון שחזר ככה ההתרוקנות והטעינה, וזה מה שידעתי, לא היתה לי אנרגיה בכללי ונמנעתי לעשות פעילויות על מנת לשמר את האנרגיה שלי... אז אתם בטח שואלים מה השתנה? ואיך השתנה? אתחיל ואומר שתסמונת הדב עזבה אותי אין לי צורך להיכנס למערה לשנת החורף להיטען... אני יודעת כבר לעשות זאת עצמאית, אני יודעת להטעין את עצמי! קוראים לזה אהבה עצמית אהבה עצמית מכילה בתוכה כל כך הרבה... והמפתח לאהבה עצמית היא כותרת הפוסט הזה... רגשות, רגשות, רגשות ככל שנתתי לרגשות שלי מקום והתחברתי ללב שלי והסכמתי להרגיש ולהתחיל לחוות את החיים שלי דרך הרגש, הפלא ופלא! הרגש התחיל לכוון אותי בהכי פשוט שיש.. נעים לי או לא נעים לי, פתאום נעשה לי יותר ברור היכן אני צריכה לשים את הגבולות שלי, היכן אני בנתינת יתר, מה עושה לי טוב, מה גורם לי שמחה, פתאום החיים התחילו להיות הרפתקאה המתובלת בכל הרגשות כולם, פתאום הרגשתי שאני נוכחת בכאן ועכשיו! פתאום ידעתי לזהות את התשוקה הפנימית הקיימת בי, השמחה, חדוות החיים החלה לפעם... שמחת הגילוי על היותי... והאמת... אין לזה סוףףףףף איזה כיףףף עד סוף החיים לחיות! להרגיש! ולהיות בהודייה על כי עזבתי את המערה
כנרת מראה אחרת מלווה אנשים בתהליכי ריפוי וצמיחה בכל תחומי החיים 052-2249658
